כתבה מתוך עיתון הארץ , כתב  אורי טלשיר 18/11/11

בסמוך לרחוב אחד במאי בחולון שוכנים להם היכל הפחים המיתולוגי, מגרשי אימון בכדורגל וגם אולם התעמלות צנוע. מעטים הילדים בארץ שמבין שלוש האטרקציות יבחרו דווקא באופציה האחרונה, אבל רן מרקוביץ’ מעולם לא הלך בעקבות התהילה והכסף הקל. התשוקה המולדת לאקרובטיקה היא שהובילה אותו בגיל 10 לחוג הטרמפולינה.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

"המאמן הסביר לי שזה מאוחר מדי בשביל להתחיל התעמלות מכשירים בפן התחרותי", הוא מסביר, "במשך כמה שנים פשוט זרמתי. היו תקופות בהן רציתי את זה פחות, אבל משהו בנוסחה הזו - האהבה לספורט, הכיף, הגובה והקפיצות - גרם לי להישאר. פתאום ריחפתי ואהבתי את זה. ככל שאתה גדל, אתה קופץ גבוה יותר. זה משהו אחר, משהו שאף אחד לא מכיר או מנסה, אבל כולם היו רוצים לעשות את מה שאני עושה".

עם השנים התווסף להנאה גם מחיר לא פשוט - הרבה יותר אימונים, הרבה פחות בילויים עם חברים. "לפעמים הייתי מתוסכל, אבל זה ביגר אותי וסייע לי להתמודד עם קשיים ולחץ", הוא מספר, "ככל שוויתרתי יותר, הפכתי טוב יותר באימונים. ראיתי ספורטאים בחו"ל וזה נתן לי מוטיבציה, הבנתי שאפשר לעשות דברים מטורפים".

בגיל 17, כאשר התקרה באולם הפכה נמוכה מדי עבור הפעלולים שלו, עבר מרקוביץ’ להתאמן בהיכל בגין בחולון, שם הדריכו אותו יעקב לוי וסאן זביאגין. בתחילת 2011 החליט להפקיד את הקריירה בידיו של המאמן בוריס אפלבאום, מי שטיפח את קוסטה מירישניקוב, גדול הספורטאים בענף.

"מיציתי את רמת האימון בחולון והרגשתי שאני לא מתקדם", הוא מתאר את המעבר למועדון במודיעין, "אימונים של שעה ו-40 דקות הפכו ליותר משלוש שעות. זו היתה עבודה גופנית סיזיפית ובמשך שלושה חודשים היה לי מאוד קשה, אבל לא התלוננתי. אמרתי לעצמי שאני לא שואל שאלות ועושה כל מה שבוריס אומר לי. הוא ידע איך לכוון אותי ובתוך חצי שנה עשיתי מהפך גדול בדרגת הקושי".

לצד השיפור ביכולת, נאלץ מרקוביץ’ להתמודד עם קשיים בירוקרטיים שנבעו מהחלפת המאמן והמועדון. "הייתי על סף שבירה בגלל הבלגן", הוא משתף, "לא היה לי כיף ותהיתי בשביל מה אני צריך את זה. בסוף יוני, שבוע לפני אליפות ישראל, בכלל לא ידעתי מה יהיה אתי. חשבתי לאסוף את הדברים ודמיינתי איך סוף סוף יש לי חופש, בלי אימונים".

בתחילת יולי סגר מרקוביץ’ את הקצוות מול האיגוד והתייצב לתחרות הארצית מול האלוף המכהן, אלון כץ. אלמנט ייחודי של בורג ושתי סלטות, עליו עמל עם אפלבאום במשך חמישה חודשים, העניק לו את התואר לראשונה בקריירה. "התעליתי על עצמי", הוא מחייך, "הרבה אנשים היו בהלם. סיימתי את התרגיל והרגשתי ווינר מתמיד. קצת הפתעתי את עצמי, אבל האמנתי. אחרי כל הקשיים, סגרתי מעגל".

נופל ומתחשל

למרות ההישג, גילה מרקוביץ’ שתואר בענף כה אזוטרי, גם אם הוא אולימפי, לא מקנה לו כמעט דבר מלבד יוקרה. מלגה חודשית מינימלית ומעטפת רפואית ינתנו לו רק אם יצטיין בזירה הבינלאומית; בצה"ל, שם הוא משרת כפקיד של רב צבאי, הוא אפילו לא מוגדר כספורטאי מצטיין, אלא רק כספורטאי פעיל; למען אליפות העולם הקרובה, שתהיה השנייה בחייו, מגרד עבורו האיגוד את מעט המזומנים שבידיו, ובכדי להתקיים באופן שוטף הוא נעזר בתמיכתו הכלכלית של אייל מאיו מהמועדון במודיעין.

כך, לצד ההגשמה האישית, נאבק מרקוביץ’ בן ה-20 גם על תדמיתו של הענף שהוא כל כך אוהב. "הרבה אנשים צוחקים כשהם שומעים שאני קופץ על טרמפולינה. אומרים שזה בזבוז זמן ושואלים איפה הכסף, אבל אחרי כל הדברים השטותיים וההזויים שאמרו לי, עכשיו הכל עובר לידי. דווקא הזלזול של אנשים, אלו שלא מכירים בהשקעה שלי, הוא זה שהוביל אותי להישגים. לא בחרתי בדרך הקלה, אך יש לי את הרצון להצליח נגד כל הסיכויים. אלכס שטילוב הוא דוגמה למתעמל שהצליח והוכיח שאפשר לחיות מזה בארץ. הוא מודל, דמות שאני מאוד מעריך ואני מקווה שגם אגיע למקום הזה, בו לא אצטרך לדאוג לגבי הפרנסה".

למרות החזות התמימה, הטרמפולינה לא תמיד מגנה על קופציה. לפני שלושה חודשים ביצע מרקוביץ’ אלמנט חדש וניתר לגובה של יותר משישה מטר. נחיתה לא טובה על המזרן, בשילוב עוצמת המכה, הסתיימה בשבירת ארבע משיניו הקדמיות. "מזל שיש לי ביטוח", הוא מצחקק על פציעה שהשביתה אותו לחודש, "זה ענף שכולל פחד, התמודדות עם גובה ואלמנטים מסוכנים, אבל אנחנו נופלים ומתחשלים".

מאליפות העולם בברמינגהאם השבוע, מרקוביץ’ כבר לא חושש. "אני לא בשיא ונמצא עדיין בבנייה עם בוריס, אבל היום כבר אין צורך בהכנה פסיכולוגית משום שאני בטוח בעצמי. אם אקפיד על רגליים מתוחות, אנשום יותר ואחזיק כמה שיותר זמן באוויר, אני יודע שאצליח. אשאף לסיים בחציון העליון כדי להוכיח שאני ראוי להיות שם. לפעמים אני קופץ גבוה והמוח שואל ’מה לעזאזל אני עושה פה?’, אבל הגוף יודע את התשובה ואני סומך עליו ב-100%".

קפיצה לברמינגהאם

שני נציגים יהיו למשלחת הישראלית לאליפות העולם בטרמפולינה, שתערך בברמינגהאם שבאנגליה: אלוף ישראל, רן מרקוביץ’ בן ה-20, וסגנו אלון כץ (בן 24) * שלב המוקדמות ייערך ביום חמישי ויכלול שני תרגילים: חובה ורשות * שמונת הראשונים בשקלול שני התרגילים יעפילו לשלב הגמר, בו יבצעו תרגיל רשות בלבד